אני לא אשכח את הפעם הראשונה שהגעתי לברוקלין. האמת, דאגתי שתהיה לי נחיתה רכה בכך שקבעתי עם דודתי שאגיע אליה ישירות משדה התעופה והתוכנית הייתה שאתארח אצלה שבועיים (מה שלצערי הפך לכמעט חודשיים והיא כמובן ידעה שכך יהיה אבל לא לשם כך התכנסנו...)
השעה הייתה שעת לילה מאוחרת, אני זוכרת איך הייתי מלאת התרגשות גם כי לא ראיתי אותה כמה שנים ובעיקר כי ידעתי שהנה אני כאן! סוף סוף אזרתי אומץ ועשיתי זאת. זאת אמנם הייתה הפעם השנייה שלי בארה"ב ובניו יורק בכלל אבל בפעם הקודמת זה היה טיול נטו, עשיתי את מזרח ארה"ב מחוף לחוף. הפעם הגעתי במטרה להישאר. זה תמיד היה משהו שמאוד רציתי לעשות אבל עקב הנסיבות שהיו בחיי לא יכולתי לממש זאת.
בכל אופן, הגעתי וכולי מלאת מוטיבציה רואה את עצמי כבר מחפשת עבודה ומתחילה בה, מגלגלת את העתיד לבוא בראשי כאילו התסריט כתוב מראש וכל מה שאני צריכה זה למלא את תפקידי בסרט. כמובן שהיא הרגיעה אותי מהר ואמרה שזה בסדר וכדאי שאני אקח לי שבוע ליהנות, לראות מקומות, להכיר את ברוקלין ולהסתובב במנהטן, לספוג אוירה קודם כל. כמובן שהיא צדקה.
תמיד כשאומרים ברוקלין, הדבר הראשון שעולה לנו לראש הוא דוסים, חרדים לובשי שחורים... טוב, יש בזה משהו אבל ברוקלין כ"כ ענקית (2.5 מליון תושבים) ומכילה בתוכה קהילות רבות ממגזרים שונים בשכונות השונות. יש בערך 750,000 יהודים ברובע ברוקלין והם מרוכזים בעיקר בשכונות ויליאמסבורג, קראון הייטס, גרייבסנד, בורו פארק ופלטבוש השכונה בה אני גרתי.
בהתחלה לא ידעתי למה לצפות ודי התאכזבתי מהמראה הכללי היומיומי, כנראה בכל זאת חשבתי לעצמי, ניו יורק... לי זה אומר חדשנות, יופי מודרניזציה מסוימת ופתאום אתה מקבל מראות כמו של תל אביב לפני 30 שנה (במקומות ספציפיים כמובן) אז זה היה סוג של שוק בשבילי, אבל ברגע שאתה חושב על זה ומבין שהמקומות האלה קיימים עוד מהמאות הקודמות והם בעצם מנסים לשמור על אתניות המקום אתה מתחיל להעריך את ה"טעם של פעם" כמו שאומרים ואפילו לאהוב את זה.
אחד הדברים שאני בטוחה שמרגשים כל ישראלי שנמצא שם בפעם הראשונה הן אותן מילים הכתובות בעברית או איזושהי נגיעה ביהדות. זה ממש מחמם את הלב ודואג להזכיר לך מאיפה באת.
הנה כמה דוגמאות:
המשך יבוא...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה